Ta'anith
Daf 9a
משנה: עָֽמְדוּ בִתְפִילָּה מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָיה זָקֵן וְרָגִיל וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִילָּה. וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ׃ אֵילּוּ הֵן. זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף.
Traduction
Pour réciter la prière publique, on choisissait, comme officiant, un vieillard, bien au courant de la liturgie (44)Voir de mme (Berakhot 5, 5)., ayant des fils et la maison vide, de façon à ce qu’il porte toute l’attention de son cœur à la prière. Il récitera devant les fidèles la série de 24 bénédictions, savoir les 18 quotidiennes et 6 supplémentaires (intercalées entre les 7e et 8e). Elles comprennent (45)Dans les Ždit. de la Mishna, c'est ici le Ê3. des versets traitant du souvenir de Dieu et du Shofar (46)Cf. (Rosh Hashana 4, 8)., puis ceux-ci: A l’Éternel en ma misère (Ps 120, 1); j’élève les yeux vers les montagnes (Ps 121, 1); des profondeurs je t’invoque, Éternel (Ps 130, 1); prière du pauvre qui est abattu (Ps102, 1).
Pnei Moshe non traduit
מתני' עמדו בתפלה וכו' ורגיל. יודע סדר התפלה:
ויש לו בנים וביתו ריקן. שאין בביתו במה להתפרנס את בניו ומתוך שנפשו עגומה עליו ולבו נשבר מתפלל הוא בכוונה. א''נ ביתו ריקן מן העבירות שלא יהא גם בבניו ובני ביתו בעל עבירה ושלא יצא עליו שם רע בילדותו:
ומוסיף עליהן עוד שש. ברכות ואומרן בין גואל לרופא:
זכרונות ושופרות. כל הפסוקים כמו שאומרים בר''ה:
הלכה: תַּנֵּי. וּשְׁפַל בֶּרֶךְ וְנוֹחַ תִּשְׁחוֹרֶת וְרָגִיל בְּחָכְמָה וְרָגִיל בָּאֲגָדָה וְיֵשׁ לוֹ בַיִת וְשָׂדֶה. תַּנִּינָן וּבֵיתוֹ רֵיקָן. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. יֶשׁ לוֹ בָנִים וּבָנוֹת. אִם אֵין לָהֶן מַעֲבִירִין כָּל מַה שֶׁיִּרְצוּ.
Traduction
On a enseigné que cet officiant devra être modeste, bienveillant pour la jeunesse (47)Avot, 3, 16 (12)., habitué à enseigner, initié aux légendes, ayant champ et maison. Comment cette dernière qualité est-elle conciliable avec la recommandation de la Mishna ''que sa maison soit vide''? —Il faut en effet rectifier la fin de cet enseignement, en ajoutant qu’il devra avoir des fils et des filles (desquelles la Mishna ne parle pas). A défaut d’une personne qui réunisse toutes ces qualités, ou choisira celui que l’on veut (qui en a le plus). – (48)Suit un long passage, traduit au (Berakhot 4, 3).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. וכן צריך להיות שפל בירך ונוח לתשחורת כדתנן באבות:
תנינן וביתו ריקן ואת אמר הכין. בתמי' ויש לו בית ושדה:
יש לו וכו'. כלומר אלא אימא ויש לו בנים ובנות ומשום דבמתניתן לא הוזכר בנות ומוסיף בברייתא:
אם אין להם. אדם כזה מעבירין לפני התיבה כל מי שירצו ונראה הגון בעיניהם:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תְּשׁוּבָה שֶׁלְרְמִיּוּת עָשׂוּ אַנְשֵׁי נִינְוֶה. מֶה עָשׂוּ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא. הֶעֱמִידוּ עֲגָלִים מִבִּפְנִים וְאִמּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ. סַייָחִים מִבִּפְנִים וְאִמּוֹתֵיהֶם מִבַּחוּץ. וַהֲווֹן אִילֵּין גָּעֵיי מִן הָכָא וְאִילֵּין גָּעֵיי מִן הָכָא. אָֽמְרִין. אִין לֵית מִתְרַחֵם עָלֵינָן לֵינָן מְרַחֲמִין עֲלֵיהוֹן. הָדָא הִיא דִכְתִיב מַה נֶּֽאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבוֹכוּ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר וגו'. אָמַר רִבִּי אָחָא. 9a בַּעֲרַבְיָא עָֽבְדִין כֵּן. וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל אֱלֹהִ֖ים בְּחָזֳק֑ה. מָהוּ בְּחָזְקָ֑ה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא. חֲצִיפָה נְצַח לִכְשֵׁירָא. כָּל שֶׁכֵּן לְטוֹבָתוֹ שֶׁלְעוֹלָם. וְיָשׁוּבוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן הֶֽחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מַה שֶׁהָיָה בְכַף יְדֵיהֶם הֶחֱזִירוּ. מַה שֶׁהָיָה בְשִׁידָּה תֵיבָה וּמִגְדָּל לֹא הֶחֱזִירוּ.
Traduction
R. Simon b. Lakish dit: c’est une pénitence trompeuse qu’ont faite les habitants de Ninive; car, dit R. Houna au nom de R. Simon b. Halafta, ils plaçaient les veaux au rang intérieur et les vaches mères à l’extérieur, ou les poulains à l’intérieur, et les juments à l’extérieur, de façon à faire gémir ces bêtes de leur séparation, tant d’un côté que de l’autre, en disant qu’ils n’auront pas pitié de ces bêtes si la miséricorde céleste ne s’étend pas sur eux. C’est ainsi qu’il est dit (Jl 1, 18): Comme les bêtes gémissent! les troupeaux de bœufs sont consternés. C’est en Arabie, dit R. Aha, que les gens agissent ainsi sans pitié, selon ces mots (Jon 3, 8): Ils se couvrirent de sacs, hommes et animaux, et ils crièrent vers Dieu avec force. Par ce dernier terme, dit R. Simon b. Halafta, on entend l’effronterie; car, si celle-ci l’emporte sur l’innocence timide (40)Au passage parallle de la Pesiqta, section Schoub‰ (161a), on litÊ: ÒÊl'emporte sur le mŽchantÊÓ (si celui-lˆ accorde la demande)., à plus forte raison elle prévaudra sur ce qu’il y a de meilleur au monde (la Providence). Chacun se détourna, est-il dit (ib.), de sa mauvaise voie et de l’iniquité de ses mains. Or, dit R. Yohanan, ils ont rendu ce qui était dans leurs mains, non ce qui était enfermé dans l’armoire, dans une boîte, ou une tour.
Pnei Moshe non traduit
תשובה של רמיות וכו'. נבוכו עדרי בקר וגו' כמו שהיו אנשי נינוה עושים:
בערביא עבדין כן. שאינם מרחמים על בהמותיהן:
חציפא נצח לכשירא. מי שהוא חציף נוצח להכשר וכל שכן לטובתו של עולם כביכול ואפי' כלפי שמיא מהני:
כָּתוּב וְקִרְע֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֖וּבוּ אֶל י֨י אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כִּֽי חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם קְרַעְתֶּם לִבְּכֶם בִּתְשׁוּבָה אֵין אַתֶּם קוֹרְעִין בִּגְדֵיכֶם לֹא עַל בְּנֵיכֶם וְלֹא עַל בְּנוֹתֵיכֶם אֶלָּא עַל יי אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם. לָמָּה. כִּֽי חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב חֶ֔סֶד וְנִיחָם עַל הָֽרָעָֽה׃ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶ֤רֶךְ אַפַּייִם. מַעֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הַצַּדִּיקִים וּמַעֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הָֽרְשָׁעִים. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בְּרִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶ֤רֶךְ אַפַּיִם. מַעֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁלָּא יִגְבֶּה. הִתְחִיל לִגְבּוֹת מַעֲרִיךְ רוּחוֹ וְגוֹבֶה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא ווַתְרָן יִתְווַתְרוּן בְּנֵי מָעוֹי. אֶלָּא מַעֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם. רְחִיק רְגִיז. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לֶיגְיוֹנוֹת קָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ. אִם דָּרִים הֵן עִימִּי בַמְּדִינָה. עַכְשָׁיו בְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִים אוֹתִי וְהֵן עוֹמְדִין וּמְכַלִּין אוֹתָן. אֶלָּא הַרֵינִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְנֵי הַמְּדִינָה. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אַחַרֵיהֶם בְּנֵי הַמְּדִינָה מְפַייְסִין אוֹתִי וַאֲנִי מְקַבֵּל פִּיּוּסָן. [כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַף וְחֵימָה מַלְאֲכֵי חַבָּלה הֵן. הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם מַכְעֵיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אֶצְלָן וּמֵבִיאָן יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָן.] הָדָא הוּא דִכְתִיב בָּאִ֛ים מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק מִקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם וגו'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶן. הָדָא הוּא דִכְתִיב פָּתַ֤ח י֨י אֶת א֣וֹצָר֔וֹ וַיּוֹצֵא֭ אֶת כְּלֵי֣ זַעְמ֑וֹ. עַד דּוּ פָתַח עַד דּוּ טָרַד רַחֲמוֹי קְרֵיבִין. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כִּֽי הִנֵּ֤ה י֨י יוֹצֵא מִמְּקוֹמ֔וֹ. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידָּה לְמִידָּה. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידַּת הַדִּין וּנָא לוֹ לְמִידַּת הָרַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Il est écrit aussi (Jl 2, 13): Déchirez vos cœurs, non vos vêtements, et revenez à l’Eternel votre Dieu, car il est généraux et miséricordieux, c.-à-d., dit R. Josué b. Levi, si vous déchirez votre cœur par le repentir, vous n’aurez pas à déchirer vos vêtements pour vos fils et vos filles; fiez-vous à Dieu, car il est généreux et miséricordieux. Il est longanime, plein de grâce et punit à regret (ib.). Dans l’expression longanime, dit R. Samuel b. Nahaman au nom de R. Jonathan (41)B., Eruvin 22a., on remarque la terminaison du pluriel: c’est une allusion à ce que Dieu est longanime avec les justes et aussi bien avec les impies. Selon R. Aha ou R. Tanhoum b. R. Hiya au nom de R. Yohanan, le texte vise ainsi ces deux qualités: il est patient à réclamer la punition, et lorsqu’il commence à la réclamer, il le fait avec lenteur (peu à peu). Selon R. Hanina (42)Cf. J., (Sheqalim 5, 2) Ê; ci-dessus, Betsa, 3, 8, p. 126Ê; B., Baba Qama 50a., celui qui dit de Dieu qu’il est indulgent pour nos péchés verra se délier ses intestins (en souffrira); la vérité est qu’il est longanime à réclamer successivement les pénalités dues. R. Levi dit: la longanimité consiste à éloigner la colère. Ainsi, un roi avait deux légions (legiones) cruelles; si elles habitent avec moi cette ville, se dit le roi, dès qu’il m’arrivera d’être irrité par les habitants, les troupes tomberaient sur eux et les tueraient; je vais donc les envoyer au loin, et lorsque les habitants de la ville exciteront ma colère, pendant le temps que je ferai marcher ces troupes, les habitants m’apporteront leurs excuses, que je m’empresserai d’agréer. De même, Dieu dit: la colère et l’irritation sont deux anges de destruction; je les relègue au loin, pour qu’au jour où Israël m’irritera et où je ferai chercher les éléments de destruction, les Israélites auront eu le temps de manifester des regrets que j’accueillerai. Aussi est-il écrit (Is 13, 5): Ils viennent d’un pays lointain, de l’extrémité des cieux. De plus, dit R. Isaac, il ferma la porte derrière eux, selon ces mots (Jr 50, 25): l’Éternel à ouvert son arsenal, et il en a tiré les armes de sa colère, car pendant le temps passé à ouvrir, l’effet de la miséricorde peut se produire. On a enseigne cette exégèse au nom de R. Meir: le verset (Is 26, 21) car voici, l’Éternel sort de sa demeure, signifie que Dieu passe d’une mesure à l’autre, de celle de la justice sévère à celle de la pitié en faveur d’Israël.
Pnei Moshe non traduit
מאריך רוחו וגובה. מעט מעט:
רחיק רגיז. שמרחיק למקום רחוק להאף והרוגז משל למלך וכו':
פתח ה' וגו'. מכלל שנועל בפניהם דעד דהוא פתח ודהוא טרד בזה רחמוי קריבין עליהם. לא איש הוא וכו'. זה משה:
כָּתוּב לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבָּנִן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה. לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב. אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת רָעָה. הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַֽעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּר֭ וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה: וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. לֹא אִישׁ הוּא שֶׁעָשָׂה דְּבָרָיו שֶׁלְאֵל כְּאִילּוּ אֵינָן. לָמָ֤ה יֶחֱֽרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ. וּבֶן אָדָם֭ וְיִתְנֶחָ֑ם. לֹא בֶן עַמְרָם הוּא שֶׁעָשָׂה לְאֵל שֶׁיִּתנֶחָם. וַיִּנָּחֶ֭ם י֨י עַל הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּר֖ לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ.
Traduction
Le verset Dieu n’est pas un homme qui mente (Nb 23, 19) est diversement expliqué par R. Samuel b. Nahman et d’autres sages (43)Rabba ˆ (Gn ch. 53Ê; sur (Nb ch. 23.. Selon le premier, lorsque l’Éternel a promis, il ne ment pas, comme pourrait le faire un homme et qu’il donnera le mal en échange, car lui est-il jamais survenu de dire une chose qu’il n’a pas faite, ou de faire une promesse non accomplie? Selon les autres sages, ce n’est pas un homme, pour que l’on puisse dire de ses paroles qu’elles sont comme nulles; or il est dit (Ex 32, 11): pourquoi, Éternel, ta colère s’enflamme-t-elle contre ton peuple? Puis (Nb, ibid.): le fils de l’homme se repent; nul autre que le fils d’Amram (Moïse) a représenté Dieu se repentant, puisqu’il est dit (Ex 32, 14): Dieu eut regret du mal qu’il s’était proposé d’exercer sur son peuple.
אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. אֵל אֲנִי. מְכַזֵּב הוּא. בֶּן אָדָם אֲנִי. סוֹפוֹ לִתְהוֹת בּוֹ. שֶׁאֲנִי עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם. הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יְקִימֶֽנָּה.
Traduction
R. Abahou explique ainsi le verset (des Nombres) en question: si un homme te dit être Dieu, il ment; mais s’il se déclare fils de l’homme, il finira par s’égarer comme tel en montant au ciel (ce qui advint à Moïse), et de lui on peut dire que cette promesse aussi a été tenue.
Pnei Moshe non traduit
אם יאמר לך אדם אל אני. ודאי מכזב הוא ואם אומר בן אדם אני וסופי לתהות בו כבן אדם מפני שאני עולה לשמים ההוא אמר ולא יקימנה:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. אֵין תַּעֲנִית עַכְשָׁיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. אִילֵּין תַּעֲנִייָתָא דַאֲנָן עָֽבְדִין לֵית אִילֵּין. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רַב. כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵינָהּ נַעֲשִׂית כְּתִיקֻנָהּ עָלֶיהָ הַכָּתוּב אוֹמֵר נָֽתְנָ֥ה עָלַי֛ בְּקוֹלָהּ֖ עַל כֵּ֥ן שְׂנֵאתִֽיהָ׃
Traduction
R. Aha dit au nom de Rav que, de nos jours, les jeûnes ne sont plus l’objet des prescriptions mishniques. Ceci prouve, dit R. Yossa, que nos jeûnes actuels ne sont pas tenus pour complets. En effet, dit Rav, à tout jeûne qui n’est pas accompli selon l’ordre prescrit, on peut appliquer ce verset (Jr 12, 8): il a poussé vers moi ses cris (irréguliers); c’est pourquoi je l’ai pris en haine.
Pnei Moshe non traduit
אין תענית עכשיו. בזמן הזה אין דין תענית הנשנה במתני':
לית אילין. אינן תעניות גמורין:
Ta'anith
Daf 9b
וְלָמָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה מִזְמוֹרוֹת שֶׁכָּתוּב מְרֹאשׁוֹ שֶׁלְתִּילִים עַד יַעַֽנְךָ֣ י֨י בְּי֣וֹם צָרָ֑ה. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר לוֹ. לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ לֵית הִיא מִינוֹן. מִיכָּן אָֽמְרוּ. הַמִּתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ נֶעֱנֶה צָרִיךְ תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי מָנָא. 9b רֶמֶז לְתַלְמִיד חָכָם הוּא. שֶׁאָדָם צָרִיךְ לוֹמַר לְרַבּוֹ. תִּשָּׁמַע תְּפִילָּתָךְ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ולמה שמונה עשרה. עיקרא דמילתא שנויה הוא בפ''ד דברכות עד סוף הלכה ואגב מייתי לה הכא:
עד יענך ה' וגו'. וסוף המזמור יהיו לרצון אמרי פי שזהו רומז על סיום ברכות התפלה ומה''ט נמי אמרי' פסוק זה אחר תפלת י''ח:
אם יאמר לך אדם תשעה עשר הן. המזמורים:
למה רגשו לית הוא מינון. אינו מן המנין בפני עצמו דאשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא:
מכאן אמרו. מרמז הפסוק יענך וגו' שהוא אחר י''ח מזמורים למדו ג''כ שהמתפלל ולא נענה צריך תענית וזהו יענך ה' ביום צרה:
רמז לת''ח הוא' וכו'. לפי שלאחר י''ח כתיב יענך לשון נוכח וזהו רמז שצריך לומר לרבו אחר שהתפלל י''ח תקובל ותשמע תפלתך ולפיכך כתיב לשון נוכח ולא כתיב ענני ה' וגו' ומדרך ארץ הוא שיאמר התלמוד לרבו כן:
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה חֻלִיוֹת שֶׁבְּשִׁזְרָה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלּל צָרִיךְ לָשׁוּחַ בְּכוּלָּן. מַה טַעַם כָּ֥ל עַצְמֹתַ֨י ׀ תֹּאמַרְנָה֘ יי מִ֥י כָ֫מ֥וֹךָ.
Traduction
רִבִּי לֵוִי אָמַר. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָב֣וּ לָ֭י֨י בְּנֵ֣י אֵלִי֑ם. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. שִׂבְעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר לוֹ. שֶׁלְמִינִים כְּבָר קְבָעוּהָ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא כְתִיב אֵֽל הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים. אָמַר לֵיהּ. וָהַתַנֵּי. כּוֹלֵל שֶׁלְמִינִים וְשֶׁלְפּוֹשְׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵידִים. שֶׁלְזְקֵינֵים וְשֶׁלְגֵּרִים בְּמִבְטַח לַצַּדִּיקִים. שֶׁלְדָּוִד בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם. אִית לָךְ מְסַפְּקְא לְכָל חָדָא וְחָדָא מִנְהֹן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אם יאמר לך אדם שבעה עשר הן. ברכות התפלה אינם אלא י''ז וזהו כדתני בתוספתא ומייתי לה למאי דמסיק לקמן דתנינן כולל של דוד בבונה ירושלים וא''כ לא הוו אלא י''ז מקודם שתקנו ברכת המינין:
אמור לו של מינים כבר קבעוה חכמים ביבנה. ומשלים לי''ח ברכות:
והא כתיב אל הכבוד הרעים. וה''ז ג''כ הזכרה ולמה לא תקנו עוד ברכה אחת נגד שם הזה:
א''ל והא תני כולל וכו'. בתוספתא סוף פ''ג ומייתי לה התם נמי לעיל בפ''ב בהלכה ד' וכלו' ולטעמיך תיקשי לך דהשתא הוו להו טפי דהא למאי דהיו כוללין מעיקרא גם של דוד בבונה ירושלים בחדא ברכה ולא הוו אלא י''ז ולפיכך תקנו ברכת המינין להשלים י''ח והשתא שחזרו והנהיגו לחלק לשל דוד ושל בונה ירושלים לשתי ברכות והוו להו י''ט אלא היינו טעמא מהאי קרא גופיה דקא פרכית מיניה כדמסיק ואזיל:
אית לך מספקה לכל חדא וחדא מנהון אדכרה. כך הוא שם. כלומר מפני שזה השם אל הכבוד יש לך בו ספק אם לקבוע נגדו ברכה או לא לפי שאינו מהשמות שאינן נהגין ולפיכך מעיקרא לא הוו מהדרי אלא אחר י''ח כנגד י''ח אזכרות הבלתי נהגין ומחמת דהוה מספקא להו אח''כ שמא יש לקבוע ברכה גם נגד השם הזה אל הכבוד הלכך מספיקא אמרו לכל חדא וחדא מינהון של דוד ושל בונה ירושלים אדכרה בפני עצמה. והשתא הכל ניחא וכן למאי דנהגי האידנא לומר י''ט ברכות:
רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר פְּעָמִים שֶׁאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר לוֹ. וְהִנֵּ֨ה יי נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ לֵית הוּא מִינוֹן. וְאִם לָךְ אָדָם. שִׁבְעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר. וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַיי אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק מִינוֹן הוּא.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אם יאמר לך אדם תשע עשרה הן. עם הפסוק והנה ה' נצב עליו שמוזכרין בו ג''כ אבות אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק:
אמור לו. זה הפסוק והנה ה' וגו' לית הוא מינהון מפני שלא כתוב בו יעקב:
אם יאמר לך אדם. א''כ מעתה שבע עשרה הן לפי שפסוק ויקרא בהם וגו' ג''כ לא הוזכר בו יעקב בפירוש:
אמור לו. דשאני הפסוק ויקרא וגו' דזהו ודאי נחשב מינהון הואיל וכתיב בו ויקרא בהם שמי הוה ליה כמו יעקב ג''כ מפורש בו:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר צִיווּיִן שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. וּבִלְחוּד מִן וְאִתּ֗וֹ אָֽהֳלִיאָ֞ב בֶּן אֲחִֽיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה דָן֭ עַד סוֹפֵיהּ דְּסִיפְרָא.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
בפרשת משכן שני. כלומר בפרשת פקודי והאי שני כמו שני דברים הכפולין על שם שכתוב בו שני פעמים משכן זה אחר זה ויש בפרשה זו י''ח פעמים צוה ה' עד סוף הספר והיינו דקאמר ובלבד מן ואתו אהליאב כלומר דלא מחשבינן הציווי שנאמר שם בפסוק ובצלאל בן אורי וגו'. כי אם מכאשר צוה ה' וכו' הכתובי' אחר קרא דואתו ואילך עד סוף הפרשה:
שֶׁבָע שֶׁלְשַׁבָּת מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָב֣וּ לָ֭יי בְּנֵ֣י אֵלִי֑ם. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתוֹנְדְּרַיָּא. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּמִזְמ֥וֹר שִׁ֝יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
Traduction
תֵּשַׁע שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי בָּא קַרְתָּיגֵנָא כְּנֶגֶד תֵּשַׁע אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת חַנָּה. וְכָתוּב בְּסוֹפָהּ יי יָדִ֣ין אַפְסֵי אָ֑רֶץ.
Traduction
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁלְתַּעֲנִיּוֹת מְנַיִין. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְעָמִים שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת שְׁלֹמֹה רִינָּה תְפִילָּה תַחִינָּה.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source